טקומסה

טקומסה
Tecumseh

לידה	מרץ 1768 אוהיו, ארצות הברית
נהרג	5 באוקטובר 1813 (בגיל 45) קנדה
מדינה	Shawnee
עיסוק	פוליטיקאי, צ'יף

טקומסה (באנגלית: Tecumseh; נולד במרץ 1768 - מת ב-5 באוקטובר 1813) היה מנהיג ומצביא אינדיאני משבט השוני, ומנהיג "קונפדרציית השבטים הגדולה". טקומסה הוביל את הקונפדרציה במלחמה נגד ארצות הברית שנקראה "מלחמת טקומסה" על שמו, והיה בעל ברית של האימפריה הבריטית במלחמת 1812. הוא נהרג בקרב תיימז במהלך אותה מלחמה.

ביוגרפיה

ילדות

טקומסה נולד על פי הידוע בחודש מרץ של שנת 1768. אביו היה פוקשינוואה, צ'יף שבט השוני. ידוע עליו מעט מאוד. אמו נקראה מאטוטאסקה, וגם עליה ידוע מעט מאוד. ספקולציות מאוחרות יותר טוענות שהיא הייתה בת לשבט הצ'רוקי, ויש אף הטוענים שהיא הייתה למעשה שבויה לבנה. מקום לידתו שנוי במחלוקת, אולם היה ככל הנראה באזור אוהיו, שבו החל השבט להתיישב רק זמן קצר לפני כן.

בשנת 1774 נהרג אביו בקרב מול מיליציה של מתיישבים לבנים מווירג'יניה, שהפרו את ההסכם שהיה להם עם השוני והמינגו. על פי האגדה באותה עת גמלה ההחלטה בלבו להיות לוחם כמו אביו.

מלחמת העצמאות האמריקנית

ערך מורחב – מלחמת העצמאות של ארצות הברית

במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, תמכו בני השוני בכוחות האימפריה הבריטית שלחמו במורדים משלוש עשרה המושבות. עקב כך, משפחתו של טקומסה ספגה טלטלות רבות ונאלצה לעקור ממקום למקום בשל פעולות תגמול שערכו בני המושבות. בשנת 1783, כשהיה טקומסה בן 15, הסתיימה המלחמה, ובעקבות כך התגברה חדירת הלבנים לשטחים האינדיאניים. טקומסה הצטרף לקבוצות של בני השני שנהגו לפשוט על סירות מתיישבים ששטו במורד הנהר אוהיו. בהמשך הוביל טקומסה חבורת פושטים משלו והם הקשו מאוד על המסע בנהר.

במסגרת חוזה פריז, וויתרו הבריטים על שליטתם במושבות האמריקניות, אך בפועל המשיכו לתמוך באינדיאנים של צפון אמריקה כדי שיילחמו באמריקנים. בשנת 1785 פרצה מלחמה שזכתה לכינוי "מלחמת המערב האינדיאנית", במסגרתה התאחדו שבטים רבים באזור הטריטוריה הצפון-מערבית נגד האמריקנים. לקראת סוף המלחמה, הפך טקומסה ללוחם ולקח חלק פעיל במלחמה יחד עם אחיו הגדול. במהלך המלחמה נהרג אחיו, וטקומסה קיבל פיקוד על לוחמי השוני שלחמו במסגרת הקואליציה האינדיאנית. בשנת 1795 הסכימו מרבית מנהיגי השבטים לחתום על "אמנת גרינוויל", במסגרתה וויתרו האינדיאנים על מרבית אדמותיהם תמורת מוצרים בשווי 20,000 דולר. טקומסה ראה הסכם זה כהשפלה, וסירב לחתום עליו בשם השוני.

המתיחות עם האמריקנים

טקומסה התיישב בסופו של דבר בעיר גרינוויל שבאוהיו. הוא גר קרוב לאחיו הצעיר טנסקאווטאווה ("הדלת הפתוחה"), אשר הפך במהרה למנהיג דתי שכונה "הנביא של השוני". טנסקאווטאווה משך אחריו קהל מאמינים ומעריצים שהיו ברובם אינדיאנים שנושלו מאדמותיהם בידי המתיישבים הלבנים. הא הטיף לחזור למסורות והמנהגים הישנים של האינדיאנים, ולדחיית המנהגים האירופיים. בשנת 1805, בעקבות התפרצות של מגפה, פתח טנסקאווטאווה בציד מכשפות, והקים לתחייה סיפורים עתיקים של בני הלנאפי שאבד עליהם הכלח, על אפוקליפסה שתשמיד את הלבנים. הוא הטיף לוותר על אלכוהול, וכן על בגדים ונשק בסגנון מערבי, והורה למאמיניו לשלם מעתה ואילך לסוחרים לבנים רק חצי מהערך של סחורותיהם. בשנת 1807 נאלץ טקומסה להיפגש עם נציגים אמריקאים כדי להבהיר להם שבני השוני חפצים בשלום עם הלבנים ורק מקיימים את צו הרוח הגדולה והנביא שלה. הוא הבטיח שטנסקאווטאווה עתיד לעבור בהמשך עם מאמיניו עמוק יותר לתוך השטח האינדיאני. כבר אז החל טקומסה לחשוב על אפשרות של הקמת קונפדרציה של שבטים אינדיאניים שתילחם בלבנים.

בשנת 1809, הצליח מושל אינדיאנה ויליאם הנרי הריסון, לשכנע מספר צ'יפים אינדיאנים לחתום על "אמנת פורט ויין" במסגרתה וויתרו האינדיאנים על 3 מיליון דונם של אדמה לטובת ארצות הברית. לא הייתה זו אדמה של שבט השוני, אולם טקומסה נבהל מאוד מהוויתור המסיבי. הוא עבר ברחבי אוהיו ואינדיאנה, והטיף בקרב השבטים האינדיאנים להתנגד להסכם. עם זאת, באותו שלב הוא לא העז להתעמת ישירות עם ארצות הברית. בהמשך, טקומסה נפגש עם הריסון ודרש ממנו לוותר על ההסכם. הריסון סרב. בסיועו של אחיו, שהיה אז כבר מנהיג דתי ידוע, טקומסה הפך למנהיג של "קונפדרציית השבטים הגדולה" או "קונפדרציית טקומסה", שכללה שבטים רבים שהתאחדו למלחמה נגד הלבנים. כוחות הקונפדרציה כללו בערך 5,000 לוחמים, ובסיסה היה בעיירה טיפקאנו (פרופטסטאון).

באוגוסט 1810 הוביל טקומסה 400 לוחמים אל העיר שבה נמצא ביתו של הריסון, במטרה לאיים עליו. התושבים בעיר נבהלו, והמצב הפך למסוכן כאשר הריסון דחה בבוז את דרישותיו של טקומסה. הוא הצהיר שהשבטים החיים באדמות שנרכשו מעוניינים לחיות בשלום עם ארצות הברית, וכי התערבותו של טקומסה אינה רצויה בידיהם. טקומסה התרגז מאוד מהתשובה, ונשא נאום מתלהם במהלכו הצהיר בין היתר:

למה לא למכור את האוויר, הים הגדול, כמו גם את כדור הארץ? האם הרוח הגדולה לא הפכה את כולם לשימוש ילדיה? כיצד אנו מסוגלים לבטוח באנשים הלבנים?

טקומסה ואנשיו רצו להרוג את הריסון, אלא שאז התערב חיל המצב המקומי והם נאלצו לסגת. בשנת 1811 זימן הריסון את טקומסה בעניין מתיישבים אמריקאים שנרצחו בידי אינדיאנים. טקומסה הצהיר כי האינדיאנים מוכנים לחיות בשלום עם האמריקאים, אולם בעיית האדמות צריכה להיפתר. שניהם יצאו מהפגישה בהרגשה שמלחמה היא בלתי נמנעת.

מלחמת טקומסה

ערך מורחב – קרב טיפקאנו

איור של קרב טיפקאנו

טקומסה נסע דרומה במטרה לנסות לגייס עוד אומות לחזון הגדול שלו. את הכוח הוא הפקיד בידי אחיו, שביטל את האיסור הדתי על נשק מערבי, והחל לרכוש אותו בכמויות גדולות מידי הבריטים בקנדה. טקומסה הורה לו לא לנקוט בשום פעולה לפני שובו. אולם הריסון החליט לנצל את ההזדמנות ששני האחים פועלים בנפרד, כדי לנסת לשים קץ לקונפדרציה האינדיאנית אחת ולתמיד. הריסון הגיע סמוך לטיפקאנו ב-6 בנובמבר 1811, עם 1,000 חיילים, ונפגש עם נציג של טנסקאווטאווה שהציע שביתת נשק זמנית עד למשא ומתן שיתקיים למחרת. הריסון הסכים, וחנה בסמוך.

למחרת, ב-7 בנובמבר 1811, בשעה ארבע לפנות בוקר, תקף טנסקאווטאווה את מחנהו של הריסון בקרב טיפקאנו. הריסון היה זהיר מספיק והציב זקיפים רבים בשטח מחנהו. כמו כן הורה לחייליו להישאר בכוננות בלילה ולישון בבגדיהם. התקפת האינדיאנים הביאה לכ-70 הרוגים בקרב חייליו, ולכ-120 פצועים, אך גם האינדיאנים סבלו אבדות כבדות. ב-8 בנובמבר 1811 פשט צבאו של הריסון על טיפקאנו, וגילה שהעיירה ננטשה. החיילים העלו את העיירה באש ועזבו את המקום. ניצחונו של הריסון הקנה לו את הכינוי "טיפקאנו".

מלחמת 1812

מותו של טקומסה בקרב תיימז

ערך מורחב – מלחמת 1812

קרב טיפקאנו היווה מכה קשה מנשוא, אולם טקומסה לא התייאש והחל לבנות מחדש את הקונפדרציה. למזלו, בשנת 1812 פרצה מלחמה חדשה בין ארצות הברית לבריטניה, שזכתה לכינוי "מלחמת 1812". טקומסה החל ליצור קשרים עם הבריטים, ובהמשך חתם עמם על ברית רשמית. ברית זו הבטיחה כי בריטניה תפעל להקמת קונפדרציית שבטים אינדיאנים בצפון מערב ארצות הברית, תמורת תמיכת השבטים של טקומסה בכוחות הבריטים. הוא איחד את צבאו עם צבאו של הגנרל הבריטי אייזק ברוק, ולקח חלק פעיל במצור על דטרויט.

לאחר כניעת העיר, הובא למערכה נגד הבריטים מפקד חדש, הלא הוא הריסון. זה האחרון, פתח בהכנות לכיבוש מחדש של דטרויט, שהייתה כעת בשליטת הכוחות המשותפים של הבריטים ושל טקומסה. פלוגה מצבאו של הריסון נחלה תבוסה בפרנצ'טאון, בסמוך לנהר ראיזין (River Raisin) ב-22 בינואר 1813. לאחר קרב זה, טבחו אנשיו של טקומסה בשבויים האמריקאיים והרגו כ-60 מהם, רובם אנשי מיליציה מקנטקי. אירוע זה כונה "טבח נהר ראיזין", והתבוסה בקרב זה הביאה למעשה לסיומה של המתקפה של הריסון על דטרויט. בארצות הברית הפכה הקריאה "זכרו את נהר ראיזין!" לסיסמה משלהבת לנקמה.

במאי 1813 הטיל טקומסה, בשיתוף פעולה עם הקולונל הבריטי הנרי פרוקטר, מצור על מצודת מייגס, בצפון אוהיו. התגבורות האמריקאיות שהוזעקו לאזור נחלו תבוסה מידי אנשיו של טקומסה, אולם המבצר החזיק מעמד. האינדיאנים החלו בסופו של דבר להתפזר, ופרוקטר וטקומסה נאלצו להפסיק את המצור ולסגת לקנדה. ביולי הותקפה שוב מצודת מייגס, אך גם מתקפה זו נכשלה. פרוקטר וטקומסה ביקשו להשיג הישג צבאי כדי להעלות את מורל האינדיאנים, וניסו לכבוש את מבצר סטפנסון. המתקפה נהדפה באבדות כבדות לתוקפים, והמערכה על אוהיו הגיעה לסיומה.

ב-5 באוקטובר 1813, התנגשו הכוחות שתחת פיקודו של טקומסה בכוח אמריקאי גדול יותר בקרב תיימז. במהלך הקרב, נהרג טקומסה, על פי המסורת לאחר דו-קרב קצר מול ריצ'רד ג'ונסון (טענה שנתמכת על ידי עדויות מטעם האינדיאנים, בהיותו בין הבודדים הרכובים על סוס, כהגדרתם את האחראי למותו של טקומסה). תיאורים נוספים מהקרב מחזקים את ההנחה באומרם שבמהלך הקרב ג'ונסון ספג ארבע פגיעות שונות, ולאחר מכן צ'יף אינדיאני שהסתער לכיוונו וירה בכתפו נהרג על ידו ביריית אקדח יחידה. עדויות כתובות מאותה עת אישרו שגופתו של טקומסה נמצאה לצד כובעו של ג'ונסון ומותו נגרם מסוג תחמושת זהה לזו שבה עשה ג'ונסון שימוש, כמו גם זווית היריות שהביאו למותו שנגרמו ככל הנראה על ידי לוחם רכוב על סוס.

בעקבות מותו של טקומסה, נגנז החלום להקמת קונפדרציה אינדיאנית, והסתיים שיתוף הפעולה בין האינדיאנים לבריטים.

ראו גם

• קללת טיפקאנו

לקריאה נוספת

• Dowd, Gregory Evans. A Spirited Resistance: The North American Indian Struggle for Unity, 1745-1815. Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1992.
• Drake, Benjamin. Life of Tecumseh and of His Brother the Prophet; With a Historical Sketch of the Shawanoe Indians. Mount Vernon: Rose Press, 2008.
• Eckert, Allan. A Sorrow in Our Hearts: The Life of Tecumseh. New York: Bantam Books, 1992.
• Edmunds, R. David. Tecumseh and the Quest for Indian Leadership. Boston: Little Brown, 1984.
• Laxer, James. Tecumseh & Brock: the War of 1812. Toronto: House of Anansi, 2012.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טקומסה בוויקישיתוף

• טקומסה במילון הביוגרפיה הקנדי (באנגלית)
• טקומסה באנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Sheldon, Beldick (ed.). "Chapter 12: Tecumseh—Seeking a Nation Within a Nation". Canada: A People's History. Episode 5: A Question of Loyalities. CBC.
• Carle, Mélanie; Robert de Rome (December 2001). "Gravures dans l'Histoire des Canadiens-Français de Benjamin Sulte : Tecumseh [Tech-kum-thai (vers 1768–1813)]" (in French). Université du Québec à Montréal.—Covers a number of "portraits" of Tecumseh and links to relevant sources as well as bibliography.