יצחק
יִצְחָק, מכונה במסורת היהודית יִצְחָק אָבִינוּ, דמות מקראית, אחד משלושת האבות והיחיד בהם שלא עזב בחייו את ארץ ישראל. בנם של אברהם ושרה, ואחיו למחצה של ישמעאל, יצחק נולד כשאברהם היה בן 100 ושרה בת 90, בשנת ב'מ"ח (2048) לבריאת העולם (על פי מדרש סדר עולם) וחי בתקופת האבות. סיפור חייו מסופר בספר בראשית, בעיקר בפרקים כ'-כ"ח, ועל פיו נפטר יצחק בגיל 180.
סיפור הלידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפור לידתו של יצחק משתייך לסצנת דפוס של הולדת גיבור בתנ"ך. הטרגדיה היא עקרותה וגילה המופלג של שרה, וכן כמיהתה לבן משלה. גם כאן, בדומה לסיפור יעקב ורחל, אברהם אוהב את שרה יותר מאשר את הגר, ופה באה לידי ביטוי העדפת האישה העקרה. הבשורה והתפנית בסיפור לידת יצחק היא החזרה על ההבטחה מפי האל ומפי המלאכים. הנס בסיפור הוא פתיחת רחמה של שרה וההיריון שלה מתאפשר כתוצאה ממעשה האל. מעשה זה בא להדגיש שהאל הוא אוניברסלי, בלעדי וכל יכול.
סיפור לידת יצחק ייחודי ושונה מסיפורי לידה אחרים במקרא מפני שמיצחק ימשיך עם ישראל להיבנות, והוא הילד המונותאיסט הראשון שנולד. בשונה מסיפורי לידה אחרים שבהם האם עקרה בתחילה, בסיפור זה שרה היא אישה מבוגרת שחצה את גיל הבלות שנים רבות לפני הלידה, והייתה עקרה במשך כל ימי חייה. ההכנה ללידה והאירועים שקודמים לה ומובילים אליה, רבים וממושכים יותר מבשאר סיפורי הלידה המופיעים במקרא.
ההבטחה לאברהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לידת יצחק מתרחשת בתקופה שבה אלוהים בוחן את אברהם. אלוהים מבצע סדרה של מבחנים, המהווים הכשרת קרקע והכנה להתחלת יצירתו של עם חדש - עם ישראל. אלוהים מבטיח לאברהם הבטחות כבר מפרק י"ב, כשהוא בן 75 שנים: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה" (פסוק ב'), "ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן "(פסוק ד').
בפרק י"ז, אלוהים משנה את שמותיהם של אברהם ושרה, ומבטיח לאברהם שיהיו לו צאצאים משרה אשתו: "וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והייתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו" (פסוק ט"ז).
בשלב הזה, אברהם כבר בן 100 שנים ושרה בת 90 שנים: "הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד" (פסוק י"ז). אם מתבוננים על ההבטחה מההיבט הביולוגי - אברהם יכול להביא ילדים לעולם, בעוד ששרה, נמצאת בגיל מופלג מאוד שלא מאפשר לה להביא ילדים לעולם, נוסף על כך שהייתה עקרה במשך כל חייה.
ההבטחה הזו גורמת לאברהם צחוק: "ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד" (פסוק י"ז) לפי פירוש רש"י, אברהם, בניגוד לשרה, צחק מתוך שמחה ולא מתוך חוסר אמונה. אלוהים הורה לאברהם שיקרא לבן שיוולד בשם יצחק, כשם שצחק אברהם, והאל ירבה את זרעו ויהפוך אותו לגוי גדול: "ויאמר אלהים אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי איתו לברית עולם לזרעו אחריו" (פסוק כ').
ביקור המלאכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבחן המשמעותי שמוביל ללידת יצחק מובא בסיפור על שלושת המלאכים ואברהם בפרק י"ח. שלושת המלאכים מגיעים, כביכול, ממסע ארוך במדבר: "וירא אליו ה' באלני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום. וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה" (פסוקים א', ב'). בפסוקים הבאים דואג אברהם לנקיונם ולהזנתם של המלאכים על ידי כך שהוא מאפשר להם לרחוץ את רגליהם, ועריכת סעודה לכבודם. אברהם עובר את המבחן הזה בהצלחה, וכגמול לכך מבשרים לו המלאכים שהוא יתאחד עם שרה ויוולד להם בן. הפעם, המלאכים הם אלו שמבטיחים לאברהם את ריבוי זרעו, ומי שמפקפק ומטיל ספק בהבטחה היא שרה, שמאזינה מפתח האוהל וצוחקת "ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו. ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים. ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן" (פסוקים י'-י"ב). בפרק כ"א, אלוהים מקיים את הבטחתו לאברהם, ולאחר 25 שנים מההבטחה הראשונה שרה הרתה וילדה את יצחק.
עקדת יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – עקדת יצחק
לאחר שאבימלך כורת ברית עם אברהם, אלוהים ציווה את אברהם להקריב את יצחק, בנו האהוב והמועדף שנולד בדרך נס. המקרא מתאר דו-שיח קצר בין האב לבנו שנושא עליו את עצי העולה, שתמה על כך שאין שה לקורבן, ואת תשובתו של אברהם שמסתיר זאת ממנו: "אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי". לאחר שהבן מבין שהוא למעשה השה, נראה שאיננו מתנגד למעשה ואברהם עוקד אותו על גבי מזבח ומתכונן להקרבתו. בעוד שלפי פשט המקרא יצחק מתואר בזמן המעשה כנער, על פי חישוב של הפרשנים היה בן 37. על פי התורה אברהם בא לשחוט את יצחק וכששלח ידו לקחת את המאכלת (סכין השחיטה) שמע מלאך קורא בשמו ואומר לו להפסיק את המעשה ולא לשלוח ידו אל הנער. אברהם מביט ורואה איל, שהסתבך בסבך בקרניו ואותו הוא מעלה לעולה, במקום את יצחק. מעשה זה ידוע בשם עקדת יצחק ובעקבותיו נאסר על יצחק לצאת מארץ כנען, אף בזמן הרעב, מכיוון שהוגדר כ"עולה תמימה"[1].
על פי האגדה השטן בא בצורות שונות, והפריע לאברהם ויצחק להגיע אל הר המוריה (הוא הר הבית). השטן נכשל בכל פעם עקב נחישותם של אברהם ויצחק, ולאחר שנכשל בניסיונו הלך אל שרה ואמר לה שאברהם יצא לשחוט את בנה היחיד, ושרה מתה בעקבות זאת.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מציאת אישה ליצחק
בהגיע יצחק לגיל 40, לאחר מותה של שרה בסמיכות לעקדה, שלח אברהם את עבדו (המזוהה במדרש עם אליעזר) לחרן בראש משלחת על מנת למצוא ליצחק כלה מבנות חרן, כך שלא יצטרך להנשא לבנות הארץ. העבד שמגיע לחרן עם עשרה גמלים וכבודה רבה, מתרשם מאוד מבת אחיינו של אברהם רבקה, בפגישה אקראית ליד הבאר, לאחר שהיא משקה אותו ואת גמליו במים, הוא פוגש את משפחתה, הוא בנאמנות רבה פורש את הצעת הנישואין, ומקבל את הסכמתם. רבקה ונערותיה מגיעות איתו מחרן וכאשר הם מגיעים לסביבות בית אברהם, רבקה רואה את יצחק שיצא "לשוח בשדה"[2] ונופלת מעל הגמל. לאחר שמתבררת לה זהותו של האיש היא מתכסה בצעיף, ויצחק נושא אותה לאישה ומביאה לאהלו ומתנחם בה אחרי אימו. אצל רבקה ויצחק נתקלים בזוגיות הטובה ביותר בין האבות. כאשר מתברר שהיא עקרה, הוא מתפלל למולה שתיפקד בבנים. גם כאשר הוא בסכנת חיים ומנסה להסתיר שרבקה היא אשתו, הדבר קשה עליו ומתגלה במהרה. "וַיַּרְא, וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק, אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ."[3] . וגם כאשר רבקה עמדה מאחרי המזימה להעביר את הברכות ליעקב, יצחק מקבל את הדין, ולא פונה אליה בשום טרוניות.
עשו ויעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – לידת יעקב ועשו, גנבת הברכות
בגיל 60 לאחר כשהתברר שרבקה עקרה, התפללו יצחק ורבקה לאלוהים שיפקוד אותם בבן, ואכן באותה שנה נולדו להם תאומים: יעקב ועשו. לכל אחד מהבנים אופי שונה. בעוד שרבקה מעדיפה את יעקב איש האהלים התם, יצחק דווקא מעדיף את עשו הצייד איש השדה, כי ציד בפיו. וכאשר הוא מזקין ועיניו כהות הוא מבקש לברך את עשו, אך אשתו זוממת ומדרבנת את יעקב להיכנס במקומו וליטול את הברכות. גם לאחר מעשה הרמיה לא שומעים טרוניות מיצחק הן כלפי רבקה והן כלפי בנו יעקב. ולהפך הוא מאשרר את ברכתו ואומר "גם ברוך יהיה" ולפני שהוא שולחו לחרן, הוא מאשש שוב את הברכה: "וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם."[4].
עיסוקו ואופיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המתואר במקרא היה יצחק חקלאי, שעיבד קרקע וגידל צאן ובקר, מה שהצריך מים וחפירת בארות[5]. המקרא מתאר כי עשה חיל רב בעבודתו, וראה ברכה גדולה מעבר למידה בגידוליו ובמקניו, עד כי צבר נכסים כל כך מרובים, שהפלשתים מקנאים בו ומגרשים אותו מהם. לאחר מכן אבימלך מלך גרר מלך פלשתים כנראה מתחרט, בא אליו וכורת איתו ברית, כי הוא רואה בהתעשרות הגדולה שלו סימן שה' איתו, ואיננו רוצה להיות איתו במצב של עימות.
את דמותו של יצחק מאפיינת תכונת הפסיביות. אברהם עוקד אותו על גבי המזבח וקולו לא נשמע במחזה המבעית. עבד אביו בוחר בעבורו את אשתו, בניגוד ליעקב שמתאהב ברחל ובוחר אותה. הוא חופר את הבארות אשר חפר אביו, וקורא להם בשמות שקרא להם אביו[6]. אפילו את הברכות שרצה לתת, הוא לא יכל לתת למי שרצה. וגם לבסוף הוא שולח את יעקב לחרן לא בשל רצונו אלא בשל הפצרותיה של רבקה[7]. על פי הקבלה מידתו של יצחק היא גבורה ודין[8]. מידה זו נרמזת במפורש בתורה כאשר לבן הארמי דולק אחרי יעקב, יעקב אומר לו: "לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק, הָיָה לִי, כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" (שם ל"א מ"ב) ואחר כאשר כל אחד מהם נשבע בשם אלוהיו, יעקב נשבע בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.
תולדות יצחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
לתולדות יצחק יש שתי גרסאות:
- לפי רש"י: "בן ארבעים שנה - שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקדה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים הייתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלוש שנים ונשאה:[9].
- סדר עולם רבא רבה, פרקים א' וב': יצחק אבינו נשא את רבקה בהיותה בת ארבע עשרה שנה[10].
המאורע | המועד והמקום | שנות יצחק |
---|---|---|
לידתו | "אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק. אמר הקדוש ברוך הוא, הריני מערב שמחתכם שמחה בשמחה. (תנחומא, פקודי, א') גרסאות אחרות "בפסח נולד יצחק" (מסכת ראש השנה, י"א,א') | |
ברית מילה | כ"ב ניסן - הראשון שנימול לשמונה ימים | |
"וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק" (כ"א,ח') | בנגב, בבאר שבע :"דאמר רבי יהושע בן מנחמה: אותן ששים ושנים מלכים שהרג יהושע, כולם היו במשתה של אברהם אבינו, ולא שלושים ואחד היו ?!" או " ויעש המלך משתה גדול גדולי עולם היו שם" (מדרש רבה, נ"ג,י') | "לסוף עשרים וארבע חדש" (רש"י) או "ויגדל הילד ויגמל ר' הושעיה רבה אמר נגמל מיצר הרע" (מדרש רבה נ"ג,י') - בר-מצווה |
העקדה | בראש השנה לפי הפסוק: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה"(כ"ב,י"ד) - בפסיקתא רבתי נאמר:" מהו היום, כיום, מפני שראש השנה היה" (מ'). ויש אומרים ביום הכיפורי או פסח | 26 שנה או 37 שנה |
לידת רבקה | "שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה" (רש"י כ"ה,כ') | 37 שנה - אותה שנה |
מות שרה | "עמדה לו לחודש מרחשוון זכותה של שרה אמנו, שנפטרה בירח זה. מועד אחר לפטירתה נזכר כראש השנה (מדרש אסתר פרק ג') | 37 שנה - אותה שנה |
נשואיו עם רבקה | "וַיְהִי יִצְחָק בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה" ("ה,כ') רבקה בת 3[9] רבקה בת 14[10] | היה בן 40 |
לידת יעקב ועשו | "שבתשרי נולדו אבות" (מסכת ראש השנה, י"א,א)רבקה בת 23[9] רבקה בת 34[10] | 60 שנה |
בר מצווה | "ויגדלו הנערים" - כל אחד לדרכו | 13 |
מיתת אברהם | יצחק וישמעאל קוברים אותו | 75 שנה |
מכירת הבכורה | ביום פטירת אברהם | 75 שנה |
ברכת ה' ליצחק | אחרי פטירת אברהם רבקה בת 86[9] רבקה בת 97[10] | 83 שנה |
גרר | הברכה, הריב והברית | 75 - 100 שנה |
נישואי עשו | "וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת-יְהוּדִית בַּת-בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-אֵילֹן הַחִתִּי"(כ"ז,ל"ד) והרי נולד שהיה יצחק בן 60 | 100 שנה |
הברכה ליעקב ולעשו | "אמר רבי יהושע בן קרחה: אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש" (רש"י,כ"ז,ב') | 123 |
יעקב בחרן | "אמר רבי חייא בר אבא...למדנו ששמש יעקב בבית עבר י"ד שנה כשפירש מאביו קודם שבא אצל לבן" ( רש"י כ"ה,י"ז) - 14 שנה בבית עבר ועוד 20 שנה בבית לבן ועוד שנתיים בדרך | 123- 159 |
מיתת רבקה | לפי יום פטירתה של דבורה מנקת רבקה, ואילו הכתוב אינו מציין את יום מותה של רבקה אימנו. חז"ל מציינים שדבורה ורבקה אימנו נפטרו באותו יום | 159 שנה |
מיתת יצחק | "וַיִּהְיוּ יְמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה וּשְׁמֹנִים שָׁנָה". "זקן ושׂבע ימים" (ל"ה,כ"ח) | 180 שנה |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל תנ"ך |
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדין שטיינזלץ, דמויות מן המקרא, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1980, פרק ב' - "יצחק ועשיו"
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בראשית פרק כ"א ואילך, אתר מכון ממרא
- יצחק אבינו, אנציקלופדיה "דעת"
- הרב ישראל דנדרוביץ, אבות דרך הסב הם קבורים - כמה פעמים נקבר יצחק אבינו, היכן ומתי?, בתוך: נזר התורה, גליון סח, אב תשס"ח, עמ' רי-רלה.
- חגי לונדין, מושגים ביהדות - אבות האומה, אתר "ערוץ מאיר"
- יאירה אמית, ולמה נתעקרו האמהות
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם ישראל - האבות והאימהות | |
---|---|
|
האושפיזין בסוכות | |
---|---|
|